Гейзель Зеев(Владимир)

ביתי עומד. הוא עוד איתן,
קומקום שורק בפנים.
פורח מסביב הגן,
שרות הציפורים.

עלווה סמיכה בולמת אור,
ולא קולט מבט
קברן שלי, לבוש שחור,
שמתקרב לאט.

כלים של הרס בידיו -
קורנס וגרזנים,
אך לא נראה הוא עד עכשיו -
והחיים יפים.

ועל הרגע הנורא
איני רוצה לחשוב,
בולע זעקה מרה
ושר לי זמר טוב.

Мой славный дом ещё стоит,
И сад ещё цветёт,
И чайник на плите журчит,
И соловей поёт.

Но рядом, за листвой густой,
Ещё не виден мне,
Могильщик черноблузый мой
Приблизился к стене.

Кувалда и топор в руках,
Он разрушать пришёл.
Но он не виден мне пока,
И жить мне хорошо.

И про ближайший
                              страшный
                                                миг
Я думать не хочу.
Отчаянья глотаю крик
И песню бормочу.